רגישות לקרינה


רגישות לקרינה

מעבר להשלכות ארוכות הטווח של החשיפה לקרינה (סרטנים שונים ותחלואה אחרת) ישנם אנשים, אשר נפגעים מחשיפה לקרינה באופן מיידי, אלו הם הרגישים לקרינה. רגישות לקרינה מתאפיינת בהופעת תסמינים (ראה רשימת תסמינים אופיינית בהמשך המאמר) בצמוד לחשיפה לקרינה בלתי מייננת.  יש הרגישים יותר לקרינה בתדרי רדיו ומיקרו ויש שרגישים יותר לשדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך (מרשת החשמל).

 

הכרה בישראל ובעולם

ארגון הבריאות העולמי מכיר בתסמינים של רגישות לקרינה כתסמינים אמיתיים אבל לא מכיר בקרינה כגורם להופעת התסמינים. במאי השנה (כמה שבועות לאחר הכרזת אירגון הבריאות העולמי על קרינת רדיו וסלולר כמסרטן אפשרי בבני אדם B2) נפגשו אנשי ארגון הבריאות העולמי עם קבוצות וארגונים של רגישים לקרינה בעולם ודנו בהכרה מלאה ברגישות לקרינה כמחלה מן המניין. בינתיים מדינות אחדות, כדוגמת שבדיה, מכירות ברגישות לקרינה כנכות. בישראל רגישות לקרינה אינה מוכרת כרגע כמחלה ומעט מאוד רופאים יודעים אודותיה.

 

מתוך אתר אירגון הבריאות העולמי (מקור ותרגום)

" EHS is characterized by a variety of non-specific symptoms, which afflicted individuals attribute to exposure to EMF. The symptoms most commonly experienced include dermatological symptoms (redness, tingling, and burning sensations) as well as neurasthenic and vegetative symptoms (fatigue, tiredness, concentration difficulties, dizziness, nausea, heart palpitation, and digestive disturbances). The collection of symptoms is not part of any recognized syndrome"

רגישות לקרינה מתאפיינת בהופעה של מגוון תסמינים כלליים אשר מופיעים אצל אנשים בהתאם לחשיפתם לקרינה אלקטרומגנטית (בלתי מייננת). התסמינים כוללים הופעת תסמינים על פני העור (אדמומיות, נימול, תחושת חום על פני העור) והופעת תסמינים עצביים (תשישות, עייפות, קשיי ריכוז, סחרחורות, בחילה, בעיות זכרון, דופק לא סדיר, והפרעות בעיכול) אוסף התסמינים אינו חלק מסינדרום מוכר כלשהו.

אך בהמשך המאמר, גורס ארגון הבריאות העולמי כי הרגישות לקרינה איננה קשורה לחשיפה לקרינה ומעלה את הסברה כי זוהי תופעה נפשית ולא פיזית. בכך פוגע ארגון הבריאות העולמי בציבור הרגישים לקרינה ומונע מהם כל טיפול או עזרה רפואית.

מקור: http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs296/en/

 

תסמינים של רגישות לקרינה:

  • כאבי ראש קלים עד קשים.
  • עייפות כרונית.
  • גירודים בעיניים.
  • פריחות ובעיות עור.
  • צלצולים באוזניים.
  • סחרחורת.
  • בחילות והקאות.
  • גירודים והתנפחות של הפנים.
  • חולשה כללית.
  • כאבי שרירים ומפרקים.
  • קשיי נשימה.
  • בעיות שיווי משקל.
  • דיכאון.
  • קשיים בריכוז.
  • בעיות זיכרון.
  • קשיי שינה.
  • הפרעות בקצב הלב.
  • מתח שרירים.
ועוד.

 

רמות של רגישות

כל מי שמרגיש כאב או לחץ בראש לאחר שימוש קצר בסלולרי (בין דקה ל 10 דקות של חשיפה ישירה) הינו רגיש לקרינה. אנשים, אשר תסמינים אלו מופיעים אצלם גם בחשיפות קצרות לקרינה סביבתית או לא ישירה (אנטנות סלולריות, ראוטרים אלחוטיים ועוד) הם רגישים ברמה בינונית. אותם אנשים, אשר מרגישים כל חשיפה לקרינה ואפילו הקלה שבקלות, אפילו לפרקי זמן של שניות בודדות ואשר מופיעים אצלם תסמינים קשים ואפילו מסכני חיים, הינם רגישים ברמה גבוהה. רגישים ברמה בינונית וגבוהה מוצאים עצמם מוגבלים. כושר ההשתכרות שלהם נפגע והיכולת לנהל אורח חיים רגיל נשללת מהם. הם אינם יכולים ללכת לאן שהם רוצים, לשהות במקומות הומי אדם, סלולרי וקרינה. מציאת עבודה חדשה הופכת במקרה הטוב לאתגר גדול וקשה מכיוון שברוב מקומות העבודה היום רמות החשיפה גבוהות מידי עבור רגישים לקרינה. העובדה כי בארץ רגישות לקרינה עדיין לא מוכרת למדינה, לביטוח לאומי, למערכת הסעד, למערכת הרפואה ולציבור הרופאים, מקשה עוד יותר על חייהם של רגישים לקרינה.

 

אחוז הרגישים באוכלוסיה

לפי אומדנים, בשנת 2004 אחוז הרגישים לקרינה בשוודיה היה 10%. אחוז הרגישים לקרינה צפוי לעלות, ככל שהשנים עוברות, ככל שהשימוש בטכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות גובר וככל שרמות החשיפה של הציבור ומשך החשיפה גדל. על פי אומדנים שנעשו במספר מדינות מתקדמות בעולם עולה כי בשנת 2017 כ 50% מהציבור יהיו רגישים לקרינה בצורה כזו או אחרת. רק חלק קטן מהרגישים לקרינה מודע להיותו רגיש לקרינה.

בתמונה - אחוז הרגישים לקרינה באוכלוסיה על פי תוצאות מחקרים ואומדנים


בתמונה - תחזית אחוז הרגישים לקרינה על פי מחקרים ואומדנים.


תקן בטיחותי צריך להגן על רגישים לקרינה

כאמור התקן הנוכחי הוא תקן המבוסס על השפעת חום של קרינה ואינו לוקח בחשבון כל אפקט ביולוגי אחר.  הרגישים לקרינה הם הוכחה כי הגוף האנושי מושפע מרמות נמוכות מאוד של קרינת רדיו נמוכות הרבה יותר מהתקן.  רגישים לקרינה זכאים לחיות את חייהם בבריאות ובנוחות, רגישים לקרינה זכאים להיות חופשים לעבוד בכל עבודה מבלי שסביבת העבודה תסכן אותם, להיות חופשיים לקבל שירותים רפואיים מטיבים ולהיות חופשיים להסתובב בציבור. רגישים לקרינה כיום מוקצים מחמת הטכנולוגיה והשימוש בה. רגישים לקרינה צריכים לשמש כמדד לכל תקן שיקבע. תקני הבטיחות לחשיפה לקרינה צריכים להיקבע על פי ההשפעה של קרינה זו על אותם רגישים לקרינה. תקן בטיחות אמיתי, אשר יתבסס על עקרונות ביולוגים צריך שיגן גם על רגישים לקרינה.


סיפורים של רגישים לקרינה


כתבה בעיתון גלובס על רגישים לקרינה בישראל - "לשבור את הגלים" 

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000216334.
איתי רום 2007.

עוד רגישים לקרינה בארץ ובעולם


בתמונה - Per Segerbäck, מהנדס RF שעבד באריקסון במשך שנים, היום רגיש לקרינה ברמה גבוהה. כאן עם בגדים חוסמי קרינה.


בתמונה - Sarah Dacre, מפיקת טלוויזיה בעבר, רגישה לקרינה. 


בתמונה - Janice Tunnicliffe, רגישה לקרינה מבריטניה.


בתמונה - מחנה פליטים של רגישים לקרינה בצרפת



בתמונה - NO RAD, רגיש לקרינה בישראל.






Comments