אנטנות סלולריות

 עדכון:  היועץ המשפטי לממשלה ביקש לדעת את עמדת העמותה, בהמשך לנייר עמדה מטעמו כי אחל מה - 01.07.2014 על כל האנטנות להידרש להיתר בנייה, לרבות מתקן גישה אלחוטי. כנראה כי האנטנות שקמו עד ללא היתר יוכשרו.
עמדת העמותה היינה, כי יש להסיר את כל האנטנות הטעונות היתר, ואשר לא התקבל עבורן היתר. פורסם ב - 26.01.2014


אנטנות סלולריות

אנטנה סלולרית פולטת קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו-סלולר כל היממה. גם כאשר אין בה שימוש וגם כאשר לא נעשית דרכה אף שיחת טלפון או לא נשלחת דרכה אף הודעת SMS עדיין משודרים מהאנטנה ערוצי הבקרה אל הטלפונים בסביבתה. כל תעבורה נוספת על ערוצי הבקרה של האנטנה, תביא לשידור נוסף וקרינה נוספת הנפלטת מהאנטנה.

כל אנטנה וכל אתר שידור מוגבלים בכמות התעבורה אותה הם יכולים לנהל ולהעביר. עלייה בכמות התעבורה מביאה את הצורך באנטנות נוספות. הוספת אנטנות נוספות מביאה לחשיפה של יותר אנשים לקרינה קבועה מהאנטנות בסביבתם, בדרך כלל יותר מאנטנה אחת. כאשר חברות הסלולר משווקות שירותים נוספים, יוצרות ביקוש ופועלות כדי לספק אותו הן למעשה מגדילות את רמות השידור מהאנטנות הקיימות וגורמות לצורך באנטנות ואתרי שידור חדשים.

הקרינה הנפלטת מהאנטנה מתפזרת בסביבתה על פי סוג האנטנה, צורתה, כיוונה ומבני השטח בה היא פועלת. השוהים בקרבת האנטנה, אם הם דיירים, עובדים, עוברי אורח או אפילו בעלי חיים נחשפים לקרינה זו באופן רציף. מספר מחקרים הראו כי חשיפה כרונית שכזו, גם אם לעוצמות נמוכות של קרינת רדיו-סלולר, גורמת להשפעות פיזיולוגיות וביולוגיות רבות ומגוונת על האדם, החי והצומח. אחת הסברות היא כי בגלל האופי הכרוני של החשיפה, לגוף לא ניתנת הזדמנות להתמודד עם ההשפעות של הקרינה וכי הדבר מביא לפגיעה מתמשכת ומכריעה.

 

סוגים שונים של אנטנות סלולריות

בארץ פרוסות וקיימות מספר סוגים של אנטנות סלולריות. להלן המרכזיות שבהן.

אנטנה סלולרית מסוג תורן

אנטנה אחת או מספר אנטנות סלולריות על תורן גבוה היוצא מהקרקע או מגג מבנה. בתחתית התורן, במבנה ממנו הוא יוצא , או בקרבת התורן ימצא ציוד השידור עצמו, בדרך כלל בתוך מבנה כזה או אחר. 


בתמונה - תורן סלולרי באיזור מגורים 


בתמונה - תורן סלולרי בשטח חקלאי הכולל מספר אנטנות סלולריות של חברות שונות


בתמונה - תורן סלולרי על גג ביניין משרדים בתל אביב


בתמונה - מספר תרנים סלולרים על גג תחנת דלק באיזור הבורסה ברמת גן


צילום - עמיר בורנשטיין
בתמונה - אנטנות סלולריות של כמה מפעילים וחדרי המכשירים והמשדרים שלהם בתחתית התרנים.


צילום - עמיר בורנשטיין
בתמונה - חדרי המכשירים והמחשבים בתחתית התרנים הסלולריים

אנטנת סלולרית מסוג עוקץ

אנטנות אלו מותקנות בדרך כלל על מבינם, בדרך כלל על גגות, כל גוף שידור (אנטנה) בנפרד. עיגון האנטנה למבנה מתבצע בחלקה התחתון וחלקה העליון של האנטנה אינו מחובר למבנה ובולט ממנו. ציוד השידור ממוקם בדרך כלל בקרבת האנטנות.


בתמונה - אנטנת עוקץ על גג מבנה בצמוד למתקן גישה אלחוטי


אנטנת סלולרית מסוג משתפלת

גם כאן מדובר באנטנות המותקנות בדרך מבנים, בדרך כלל על גגות, כל גוף שידור בנפרד. במקרה הזה עיגון האנטנה למבנה מתבצע בחלקה העליון וחלקה התחתון נמצא במקביל לקירות המבנה. ציוד השידור ממוקם בדרך כלל בקרבת האנטנות.

בתמונה - אנטנות משתפות על גג בית אבות ברמת גן


מתקן גישה אלחוטי

אנטנות סלולריות לכל דבר בעלות מבנה קטן על מנת לעמוד בקריטריון בגודל הקבוע בחוק הבזק. אנטנות אלו מותקנות על גבי מבני מגורים ועסקים ללא ידוע השכנים והדיירים. ציוד השידור ממוקם באחד מחדרי הדירות הסמוכות ומהווה סכנה בפני עצמו (קרינה בתדר נמוך מציוד השידור והקירור, וכן קיום חומרים מסוכנים). יש לציין כי למרות גודלן הקומפקטי יחסית, רמות הקרינה הנפלטות ממתקני גישה אלחוטיים, דומות לאנטנות סלולריות אחרות.


בתמונה - אנטנת סלולר מסוג מתקן גישה אלחוטי על גג בית פרטי


בתמונה - אנטנה סלולרית מסוג מתקן גישה אלחוטי על גבי בית מגורים בתל אביב


בתמונה - ציוד שידור של מתקן גישה אלחוטי לאחר פירוקו מדירת מגורים

אנטנת תוף מיקרוגל 

אנטנת תוף מיקרוגל מיועדת להעברת אות מנקודה לנקודה על פני מרחקים גדולים. בהקשר הסלולרי משתמשים בה בדרך כלל להעברת תקשורת מאתר שידור ראשי לאתרי שידור מישנים. כמובן שניתן לעביר את התקשורת בין האנטנות תוך שימוש בסיבים אופטיים אבל חברות הסלולר בוחרות בפתרון הזול והמקרין של אנטנות תוף מיקרוגל.


בתמונה  - אנטנת תוף על גבי תורן בצמוד לתורן סלולרי, אנטנות תוף המשמשות לתקשורת בין אנטנות סלולרית דומות בצורתן וקטנות יותר, ניתן לראותן בתמונה זו בחלקו התחתון של אותו תורן.  


בתמונה - אנטנות סלולריות ואנטנת תוף סלולרית(מוקפת בעיגול אדום) על גג קניון באילת


קרינה מציוד השידור וחדרי המכשירים

כדי להפעיל כל אנטנה מכל סוג יש צורך במשדרים, מערכות ממוחשבות המנהלות את התשדורות והתקשורת, מזגנים, ספקי מתח, מערכת גיבוי חשמלית (סוללות או גנרטורים) למקרה של הפסקת חשמל ועוד. ציוד זה מאוחסן בדרך כלל בחדר או במבנה בסמוך לאנטנה. הציוד מפיק כמובן קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך, יכול להוות מוקד רעש, דורש קיום הזנה חשמלית חריגה ובמקרה של שימוש בסלולות ישנה תמיד סכנה של דליפת הסוללות והצטברות של גז רעיל ונפיץ המשתחרר בפעולתן. במקרה שהאנטנה מורכבת על מבנים (להבדיל מתרנים בשטח) ציוד זה ימצא בתוך אחד מהחדרים בבניין.


ריבוי אנטנות

חברות הסלולר דורשות להקים אנטנות ואתרי שידור נוספים. הן מדברות בשיבחו של מודל ריבוי אנטנות והן טוענות כי האנטנות החדשות יביאו להורדת החשיפה לקרינה. המשוואה שלהן פשוטה: "יותר אנטנות = פחות קרינה". למעשה, הבסיס נכון אבל המשוואה חסרה בנתונים. הנתון המשמעותי הוא למעשה עוצמת השידור של כל אנטנה. המודל האמיתי הוא "יותר אנטנות נמוכות הספק = פחות קרינה סביבתית". חברות הסלולר רוצות להקים מאות או אלפי אנטנות חדשות בעלות הספק גבוה (מ 20 וואט שידור ומעלה), בעוד שמודל ריבוי האנטנות עובד רק אם וכאשר מדובר באנטנות קטנות ונמוכות הספק (עד חצי וואט הספק שידור). פריסה של רשת סלולרית עם מעט אנטנות גדולות זולה בהרבה מפריסת רשת אנטנות ומשדרים קטנים. ולכן, הלכה למעשה, חברות הסלולר פועלות לפי המודל של מינימום אנטנות בהספק גבוה כדי לספק את הדרישה ולא במודל של ריבוי אנטנות וצמצום הקרינה הסביבתית.

כמו כן, מודל ריבוי האנטנות עובד רק כאשר התעבורה נשארת קבועה. אם התעבורה גדלה, גדלה גם הקרינה הסביבתית וגם אם הייתה ירידה בעוצמות הקרינה וברמות חשיפה של הציבור, בסופו של דבר יודבק הפער ושוב תגדל החשיפה של הציבור לקרינה מזיקה זו. לכן מודל ריבוי האנטנות אינו חזות הכל, ויש חשיבות לצמצום השימוש או לפחות לשימוש סביר, נבון והגיוני בשירותים ובציוד הסלולרי.

במדינות שעושות שימוש אמיתי ונכון במודל ריבוי האנטנות קימות רשתות סלולריות אמינות וזאת ללא חריגות מהתקן הבטיחותי המחמיר של 1 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע.  

 

יותר תעבורה = יותר קרינה

בתחילה, הוגדרה הרשת הסלולרית בארץ (ובעולם) כרשת אלחוטית לביצוע שיחות קול ושליחת הודעות. מאז התרחבו השירותים שהרשת מעניקה (בתשלום כמובן) לשיחות וידאו, משחקי מחשב, גלישה סלולרית, הורדת קבצים, שידורי טלוויזיה דיגיטאלית ועוד ועוד שירותים. שימוש בכל שירות כזה גורם לעליה בתעבורה על פני הרשת. כמות התעבורה הנדרשת לביצוע שיחות וידאו, למשל, גדולה פי יותר מעשרה מהתעבורה של שיחת קול. שידורי טלוויזיה דיגיטאלית למכשירים הסלולריים מצריכה קיום תעבורה עצומה ולאורך זמן ברשת ומגדילה את הקרינה הסביבתית ואת החשיפה של הציבור לקרינה זו. ההנחה היא כי בשנים הבאות תכפיל הרשת הסלולרית את התעבורה בה פי 20 עד 60 עקב שימוש בשירותים שהם לא שיחות או SMS.

 

הכרחי מול לא הכרחי

שירותים של שיחות טלפון והודעות SMS הם שירותים הכרחיים. אך לא כל שיחת טלפון היא הכרחית. הודעה על איחור לפגישה, הזעקת עזרה, דרישת שלום, הם דברים הכרחיים. שיחות של חלקי שעות ארוכים על הא ועל דא אינם מכורח המציאות ויש להם תחליף. כך, גם במקרה של שידורי טלוויזיה על גבי הרשתות הסלולריות. הדבר מיותר במיוחד מכיוון שיש כבר שידורי טלוויזיה ורדיו דיגיטאליים מסוגDVBT  בארצנו ומכשירי סלולר מתאימים (קיימים בחו"ל) יוכלו לקלוט אותם בלי צורך בשידור נוסף, באנטנות נוספות, בהגדלת רמות הקרינה הסביבתית או בהגדלת החשיפה הציבורית והאישית הקיימים היום לקרינה בתחומי הרדיו-סלולר.

 

רגולציה בישראל

כל נושא בקרת עוצמות הקרינה הסביבתית מצוי בתחום אחריותו של המשרד להגנת הסביבה. המשרד מנהל, מגדיר ומאפשר את כל הרגולציה בנושא, מתוקף חוק הקרינה הבלתי מייננת. בשנים האחרונות, עשה המשרד צעדים רבים בכיוון הנכון, בין השאר כחלק ממדיניות הזהירות המונעת. לצערנו, מדי פעם פועל המשרד באופן תמוה ושגוי בנושא ומאפשר הקמת אתרי שידור בקרבה מסוכנת לבתי מגורים ואזורים מאוכלסים, מקבל ומאשר דוחות מדידה שאינם מייצגים את המצב בשטח, אינו ממהר לעמוד לצד האזרח ולפעמים נראה שהוא פועל בשליחות חברות הסלולר שאת פעולותיהן הוא אמור לבקר. המשרד נותן אישורי הפעלה ומנהל ביקורות בטיחות לכל אתרי השידור בארץ  ובכוחו למנוע הקמת אתר או להורות על הורדת הקרינה המשודרת ממנו. המשרד פועל עדיין על פי תקני קרינה מיושנים הלוקחים בחשבון נזקי חום בלבד ואשר מבוססים על המלצות של ועדת ICNIRP. 


בדיקות קרינה

 על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת חובה לבדוק את עוצמות הקרינה בכל אתר ואתר לפחות אחת לשנה. הבדיקות מצובעות, נכון להיום, על ידי עשרות מודדי קרינה, באופן סובייקטיבי, בזמן ובתאריך שידועים לחברות הסלולר ובמיקומים שנבחרים על ידי המודדים. אף אחד לא בודק קרינה, במסגרת זו, בבתי התושבים החיים ליד האנטנה הסלולרית. חשוב יותר לבדוק את רמות הקרינה בבתי התושבים הפונים לאנטנה ולא בקרן רחוב. כמו כן העובדה כי חברות הסלולר מעסיקות את הבודקים באופן ישיר וכי הן יודעות על מועד ומיקום ביצוע הבדיקות, פותחת כאן פתח לתיאומים ושליטה במקורות הקרינה בעת הבדיקה כדי להפיק, לכאורה, תוצאות בדיקה נמוכות. 

חברות הסלולר צריכות לממן את העסקת הבודקים, אבל פה צריך להסתיים הקשר בניהם. הפעלת הבודקים חייבת להתבצע על ידי גוף בלתי תלוי, וללא ידעת חברות הסלולר. אפשרות נוספת היא שימוש של המשרד להגנת הסביבה במערכת מעקב ממוחשבת העוקבת ומנתרת את הספקי השידור של האנטנות הסלולריות, 24 שעות ביממה. מערכת זאת נמצאת כרגע בשימוש המשרד אבל לא באופן מלא ואינה מבקרת על כל אתרי השידור וכל האנטנות הסלולריות.


זכות הציבור לדעת

את תוצאות המדידות והספקי השידור יש לחשוף באופן מידי ועדכני לציבור כך שיוכל להיות מעורב בתהליך הרגולציה. כרגע האתר של המשרד להגנת הסביבה מכיל מידע מפורט אך לא מלא ולא מעודכן. אתרו של המשרד להגנת הסביבה חייב להיות מעודכן בדוחות המדידה האחרונים, נתונים על האנטנות, אתרי השידור בארץ ודוחות ונתונים מהימנים ומעודכנים של מערכת הבקרה האלקטרונית.


תקן שלא מגן

כאמור, התקן הנהוג בישראל מבוסס על תקן גבוה ומיושן שאינו לוקח בחשבון שום השפעה ביולוגית של קרינה מלבד חימום רקמות. חלק מהמודדים שמודדים את הקרינה בשטח (לאחר הקמתו של אתר ואחת לשנה כמתבקש בחוק) ממומנים ע"י חברות הסלולר, ואינם אובייקטיבים.  חלק מהמדידות נעשות במועד ובזמן שידוע לחברות הסלולר. זאת כאשר לחברות הסלולר יש יכולת טכנית לצמצם את הספקי השידור של כל אתר ואתר בזמן נתון , כמו למשל, בזמן הבדיקה. במדידה שמתבצעת באתר בו יש מגוון מקורות קרינה, במגוון תדרים, תוצאות המדידה נמוכות משמעותית מהרמות שהציבור נחשף אליהן, ובכל זאת, תוצאות המדידה מתקבלות כמראית הכל.


תקן ביולוגי

הפורום לסלולריות שפויה גורס כי יש להתקין תקן בטיחות המתבסס על ידע והשפעות ביולוגיות ברמה של 1 מיקרו ואט לסמ"ר. במילים אחרות: "לא תוקם אנטנה ע"י מורשה לכך אשר עשויה להקרין מקום בו שוהים אנשים מעל 6 שעות בעוצמת הקרנה של מעל 1 מיקרו ואט לסמ"ר (זהו ציטוט מתוך סעיף הנבחן כעת משפטית בועדת הפנים והג"ס באם יכנס לתקנות הקרינה הבלתי מיינת - פאן בריאותי). התקן נסמך על מחקרים אשר הראו שבירת DNA החל מעוצמת קרינה של 2 מיקרו ואט לסמ"ר. כאמור יש בעולם מדינות ועיריות המייסמות ואוכפות תקן של 1 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע וזאת תוך כדי קיום רשת סלולרית תקינה ואמינה. 


חברות הסלולר מנצלות פרצה בחוק

חוק הקרינה הבלתי מייננת קובע כמה עקרונות פשוטים. אחד מהם הוא זכות הציבור לדעת וזכותו להתנגד להקמה של מתקן שידור בסביבתו. חברות הסלולר מנצלות פרצה בחוק שנועדה לאפשר לחברת בזק/הוט, להקים אנטנת נקודה-לנקודה (מתקן גישה אלחוטי) מעל מכשול קרקעי שלא מאפשר להעביר קו תקשורת קרקעי. הסיגים להקמת מתקן גישה אלחוטי מאופשרים בחוק בתנאים הבאים:

  • אנטנה מסוג מתקן גישה אלחוטי תשמש כחלק ממערך תקשורת קווי
  • טכנולוגית השידור תהיה LMDS בלבד
חברות הסלולר עושות שימוש בפטור כדי להקים אנטנות סלולריות לכל דבר ועניין (אשר אינן עומדות בתנאי החוק), ללא הצורך ביידוע הציבור וללא הצורך בקבלת האישורים בוועדות הבניה המקומיות. חברות הסלולר מקימות אנטנות מסוג מתקן גישה אלחוטי תוך מתן פרשנות יצירתית (הדברים נבחנים משפטית כעת בבג"צ)  בכך, גוזלות חברות הסלולר מהציבור את זכותו לדעת ואת זכותו להתנגד להקמת אנטנות סלולריות בסביבתו ומעקרות את החוק מתוכן. מעבר לדברים - זכות יסוד - עקרון השקיפות, היידוע וההתנגדות עת ישנה פגיעה בקניין הפרטי מופרת ברגל גסה. אנטנות סלולריות אלה, הקרויות "מתקני גישה אלחוטית", הפכו ל"דרך המלך" עבור חברות הסלולר המקימות אותן חדשות לבקרים במקום אנטנה רגילה. את מתקני הגישה שלהם מתקינות חברות הסלולר בדירות, על מרפסות ועל גגות, כאשר הציוד האלקטרוני והחשמלי מותקן בתוך אחת מהדירות בביניין.

 

עמדת הפורום לסלולריות שפויה

  1.  יש להוריד את התקן בארץ לרמה נמוכה אל מתחת לרמה של 1 יחידות קרינה (מיקרו-וואט לסנטימטר רבוע).
  2.  אין להתקין מתקני שידור מקרו במרחק קטן מ-250 מטר מאזורי מגורים.
  3. יש לאסור התקנת אנטנות על או בבתי מגורים.
  4. יש להפסיק את השימוש בתקשורת אלחוטית בין אנטנות ולהעדיף תקשורת חוטית בין האנטנות.
  5. יש להפסיק את השימוש חברות הסלולר בפטור של מתקני גישה אלחוטיים.
  6. יש לסלק את המפגעים הסביבתיים הקיימים, כלומר מתקני השידור הקרובים למקומות הומי אדם.
  7.  יש לבצע פריסה מתוקנת של מתקני שידור, פריסה הרגישה ומתחשבת בחיי אדם.
  8.  יש לקיים מנגנון פיקוח אפקטיווי על הקרינה, בכל שעות היממה, שאינו קשור לחברות הסלולר.
  9.  יש לצאת במסע הסברה ולימוד לשימוש נבון וסביר בתקשורת הסלולרית ובעיקר במכשירי הטלפון הסלולרי.
  10. כעולה מהצעתו של מהנדס האלקטרוניקה רם דישון בוועדת הפנים מיום 04/05/2011, בדיון על תקנות לבטיחות וזהירות מאנטנות סלולר, כסוג של זהירות מונעת, ציטוט : לא יקים אדם ולא יפעיל מקור קרינה שעקב הפעלתו נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בתדר מעל 10 MHz בתוך בית מגורים או משרד, בו שוהים אנשים מעל 6 שעות מדי יום, בעוצמה העולה על 1 מיקרוואט לסמ"ר,     לפרטים נוספים כנסו לקישור

 

 

 

 

 

 

 

ċ
2011-05-04-01 הצעתו של רם.rtf
(500k)
הפורום לסלולאריות שפויה,
25 בינו׳ 2014, 22:27
Comments